השבוע בפינתנו השבועית, נלמד בין היתר על שיא עתיק של ג'רי ווסט, ונכיר קצת יותר לעומק את קווין גארנט. כמו כן, נשב על הכורסא וניזכר, כיצד ה-MVP של הליגה החליט לחבור לסגנית אלופת הליגה, ול-MVP אחר. תהנו.

1. עונת 1965-66 הייתה אחת העונות הכי מרשימות בקריירה של ג'רי ווסט האגדי, שקלע שיא קריירה של 31.3 נק' למשחק, והוסיף לכך 7.1 ריב' ו-6.1 אס'.

באותה עונה ווסט גם נכנס לספרי ההיסטוריה של הליגה.
האיש והלוגו נשלח באותה עונה אל הקו לא פחות מ-977 פעמים, ודייק ב-86% כדי להשיג משם 840 נקודות – שיא שמחזיק עד עצם היום הזה.

בסרטון המצורף תוכלו לראות שגיל בגיל 75, האיש עדיין היה חם אש:

*

2. בשנת 1982, זכה מוזס מאלון, הסנטר האגדי של יוסטון, בתואר השחקן המצטיין של העונה.
חרף הצלחתו הפנומנלית בקבוצה, מאלון סיים חוזה באותה עונה, והחליט לבדוק את ערכו בשוק השחקנים החופשיים.

וכך, מאלון החליט להיעתר להצעתה סגנית האלופה הטרייה, שהציעה לו הזדמנות להצטרף לקבוצה "מוכנה לאליפות", שבשורותיה שיחק השחקן המצטיין של שנת 1981 – ג'וליוס אירווינג.

השידוך (שיצא לפועל לבסוף לאחר טרייד עם יוסטון) התברר כמוצלח במיוחד, כאשר שני השחקנים המצטיינים של העונות האחרונות, מאלון ואירווינג, שיחקו מצוין והובילו את פילדלפיה עד לגמר הליגה, בו היא הביסה 0-4 את האלופה היוצאת הלייקרס.

בדרך לשם, מאלון זכה בפעם השנייה ברציפות בתואר השחקן המצטיין של העונה, והפך ליחיד שזכה בתואר היוקרתי שנתיים ברציפות, תוך שהוא עושה זאת בשתי קבוצות שונות.

*

3. ראשיד וואלאס מוכר לכולנו כאחד ה"שרוטים" הגדולים בתולדות הליגה, שעבירה טכנית צריכה להיקרא לעד על שמו. דווקא בקטע של בחירת המספר על הגב הוא היה תמיד די עקבי וסולידי, ששיחק עם מספר 30 על הגב.

לאחר שאחיו מלקולם נפטר מהתקף לב בגיל 36, ראשיד הרגיש צורך לחלוק לו כבוד אחרון, ולשנות את מספר הגופייה שלו.
באופן מוזר, המחווה התחילה לאחר שנשלח בפגרת האולסטאר של שנת 2004 מפורטלנד לאטלנטה.
וואלאס שינה את מספרו ל-36, והספיק לשחק משחק אחד במדי ההוקס בו קלע 20 נק' והוסיף חמש חסימות, לפני שהועבר בטרייד נוסף, הפעם לדטרויט.

בתקופתו בדטרויט, וואלאס החליט לחזור לשחק עם מס' 30 על הגב, בדרך לזכייה בלתי נשכחת באליפות עם הקבוצה הקשוחה, ושמר על המספר גם כשעבר לבוסטון.

בשנת 2012, וואלאס חזר מפרישה של שנתיים לניקס, והפעם, שיחק לאורך כל תקופתו הקצרה במועדון עם המס' 36 (תודה לעידו גילרי על הסיפור).